שיר שאהוב מאד על ילדינו: "שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע פסח בא", 10 דברים שרציתם לדעת על האביב.

א.  בספר שמות (פרק ט' פסוק ל"א) נאמר (לאחר מכת הברד): "והפשתה והשעורה נוכתה, כי השעורה אביב והפשתה גבעול". גרעיני השעורה עדיין רכים ונקראו בתורה אביב. כמובן בתיאור יציאת מצרים נאמר (שמות פרק י"ג פסוק ד'): "היום אתם יוצאים בחודש האביב" (בפרק כ"ג פסוק ט"ו): "את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות כאשר ציויתיך למועד חודש האביב כי בו יצאת ממצרים וגו'…", בהמשך (פרק ל"ד פסוק י"ח): "את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות אשר ציוויתיך למועד חודש האביב, כי בחודש האביב יצאת ממצרים". "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוקיך, כי בחודש האביב הוציאך ה' אלוקיך ממצרים לילה" (דברים פרק ט"ז פסוק א'). התורה מבהירה לנו חד משמעית הקשר בין חג הפסח, זמן יציאת מצרים ועונת האביב.

ב.  ארבע עונות שנה הן המחלקות את 365 הימים המרכיבים שנה קלנדרית. העונה שבין תקופת החורף ותקופת הקיץ נקראת אביב. ישנה מחלוקת בין החוקרים יש הטוענים כי השנה מורכבת אך ורק משתי עונות: החורף והקיץ. לטענתם מזג האוויר כדוגמת גשמים ושלגים בחודשי מרץ- אפריל הינם ההוכחה לתזה שלהם. אנו הדבקים בנאמר בתורה יודעים כי העונה המקדימה את חג הפסח הינה האביב.

ג.  חובה כאן לציין שהבסיס העיקרי לעיבור השנה, דהיינו להוספת חודש אדר שני הינו העובדה המוחלטת כי חג הפסח חייב להיות בחודש האביב. התורה אמרה זאת ויותר מפעם אחת. וכדי להתאים את לוח השנה למועד חג הפסח חלה שיטת העיבור.

ד.  הפרשנים העיקריים של התורה מנסים לתת הסבר למילה אביב. יש האומרים כי אביב הינה התקופה בה התבואה מתמלאת, כפי שומר הרשב"ם "ביכור וראשית" ומצטט, "עודנו באבו לא יקטף" או באיבי הנחל". איכא דאמרי: אביב מהמקור אב, בכור וראשון להבשלה.

ה.  שיטת המחקר האסטרונומית קובעת כי האביב מתחיל ביום השוויון, הכוונה ביום בו שעות האור שוות בדיוק לשעות החשיכה. בחצי כדור הארץ בו נמצאת ארצנו התאריך הוא ה-20  לחודש מרץ. לשיטתם האביב נמשך עד ליום בו חל ההיפוך דהיינו התאריך בו היום הינו הארוך ביותר והלילה הינו הקצר ביותר והתאריך הינו ה-21 לחודש יוני. (נעיר כי בארצות רבות בחצי הכדור הצפוני יום זה נחוג וקרוי בלע"ז: MID SUMMER NIGHT). לקוראינו בחצי הכדור הדרומי (דרום אמריקה, אוסטרליה ועוד) נציין כי האביב מתחיל ב21 בספטמבר ומסתיים ב21 בדצמבר.

ו. לתקופת האביב סממני אקלים מאד אופייניים. האביב מציין את ההתחלה של עלית הטמפרטורות. יותר ויותר ימי חום. מזג האוויר מאד הפכפך. בימי האביב אנו חווים ימי שרב מחד ולעומתם יכולים לחול ימי גשמים חזקים ואפילו ימי שלג בראשי ההרים הגבוהים (בדיוק מה שקורה בארצנו בימים האחרונים). בפועל הימים הגשומים הולכים ופוחתים. תופעת ימי השרב הינה אופיינית לאביב (ולא לקיץ), מומחי הקלימטולוגיה מרבים לציין את אפיקי ים סוף לסוגיהם השונים. תופעה נוספת הינה שים התיכון גואש ורבים באביב הימים המסוכנים עקב גלים גבוהים וזרמים לא צפויים. החוקרים המומחים נוטים  לציין כי בפועל סוף האביב ותחילת הקיץ חלים בתאריכים בין אמצע חודש מאי ואמצע חודש יוני.

ז.  בשנת 1908 נמצא בחפירות בתל גזר ממצא עתיק מאד (בן כ3000 שנים) ושמו: "לוח גזר". זהו לוח הידוע כלוח השנה החקלאית החל בחודש תשרי וכלה בחודש אלול. לוח גזר מתאר בשפה עתיקה את עונות השנה בעבודות השדה. לגבי חודשי האביב כתוב בו: "ירח עצד פשת(ה)"- חודש קציר השעורים הוא חודש אייר. "ירח קצ(י)ר וכל(ה)-כנראה עונת קציר החיטה בחודש סיון .בהמשך "ירח זמר"- עונת הבציר בחודשי הקיץ תמוז ואב. (האותיות המצוינות בסוגריים נמחקו מהכתב שנמצא והושלמו ע"י המפענחים). הנכון שהלכות מנחת העומר, וספירת העומר מלמדות כי הקציר החל מיד אחרי חג הפסח.

ח.  האביב הינו סמל מובהק להתחדשות הטבע. כפי שאנו נוהגים לומר הטבע מתעורר מתרדמת החורף. הסממן הבולט ביותר הינו ריח פריחת ההדרים המתחילה בסוף חודש אדר תחילת חודש ניסן. ציוץ הציפורים הולך ומתגבר, נדידה של עופות רבים חזרה מאפריקה לכיוון אירופה הינה חגיגה אביבית (בעיקר לצפרים). חרקים רבים וזוחלים שונים יוצאים באביב ממחילותיהם לאחר שישנו שם בתקופת החורף. המבקרים בחוות התנינים יצפו ביקיצת הטורפים האלה ותהליך האכלתם. פרחי בר רבים הינם בשיא פריחתם בתקופת האביב  מיד לאחר פורים אירוס הגלבוע בפריחתו או פריחתם של החוטמית הזיפנית, של החרציות ועוד הינן חוויה בחינת: "מה רבים מעשיך ה'".

ט.  המילה אביב הינה בשימוש בקונוטציות שונות ורבות, נזכיר רק כמה דוגמאות. "אביב חלדו" הכוונה הלשונית היא התחדשות הנעורים. "אביב העמים" תקופה בהיסטוריה שציינה בעיקר את מרד הזרמים המהפכניים בצרפת (1848) כנגד המלוכנים והדרישה לחופש.  החל בחודש ינואר 1968 החלו ההמונים בצ'כסלובקיה למרוד כנגד הפלישה הרוסית, הכינוי שקיבלה תקופה זו הינה "האביב בפראג". נזכיר כי לפני כשנתיים וחצי החלו צעירים מוסלמים הטוניסיה להעלות את נס המרד בתביעה לדמוקרטיזציה של השלטון בארצם , הפגנות שעברו גם לקהיר בירת מצרים והכינוי לתופעה (שכשלה בסופה ) הייתה "האביב האיסלמי" .

י.  האביב כעונה של התחדשות הטבע, הפריחה והלבלוב היוו אתגר ליוצרים מפורסמים בכל תחומי התרבות ובכל הזמנים. נציין רק כמה מהיותר מפורסמים וידועים. בתחום הציור: יצרתו של אחד מגדולי האמנים בתקופת הרנסנס שצייר בשנת 1482 את היצירה: "הפרימוורה" בעברית "האביב". התחום המוזיקה", "האביב מתוך 4 העונות של ויולדי" "פולחן האביב"  של הקומפוזיטור הרוסי איגור סטרווינסקי. "אביב באפאלאצ'ים" של האמריקאי אהרן קופלנד, "סונטת האביב" של בטהובן ועוד ועוד. נאחל לכולנו אביב בריא ומלבב.